לפני ששואלים על פרחים וDJ, שאלו: באיזו כשרות האורחים שלנו יאכלו. טעות כאן לא מתקנים ביום האירוע. «יש תעודה על הקיר» זה לא תשובה אם המוהל אמר בד"ץ.
מה המשפחות באמת מתכוונות כשהן אומרות מהדרין
- רבנות — פיקוח הרבנות המקומית / הראשית. מתאימה לרוב המשפחות המסורתיות.
- מהדרין הרבנות — דרגה מעל רבנות רגילה, עדיין לא בד"ץ.
- בד"ץ העדה החרדית, בית יוסף, שארית ישראל, מחפוד — שמות שצריך לשמוע מהאולם, לא את המילה «מהדרין» לבד. בירושלים ובבני ברק זו השאלה הראשונה.
- ללא כשרות — לגיטימי לחילונים. אל תבחרו בזה אם סבא לא יאכל.
נפוץ בירושלים, בני ברק, בית שמש ואלעד לבקש גם מחיצה. ציינו את זה בבקשה — זה לא פילטר נסתר בכרטיס.
מה לבדוק מעבר לתעודה
- איזה בד"ץ / משגיח, לא רק המילה «מהדרין».
- חלבי או בשרי בברית בוקר — ומה עם המתנה בין חלב לבשר.
- האם מותר קייטרינג חיצוני באותה רמת כשרות.
- מחיצה והפרדה, אם רלוונטי.
סננו לפי כשרות בחיפוש, או פתחו עיר והסתכלו על התג הירוק למהדרין. אחר כך שלחו בקשה — האולם יאשר את הכשרות בכתב.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין כשרות רבנות למהדרין?
רבנות היא הפיקוח הסטנדרטי של הרבנות הראשית. מהדרין (ולעיתים בד"ץ) מחמיר יותר: משגיח צמוד יותר, מגבלות על רכיבים, ולעיתים הפרדה בשר-חלב נוקשה יותר. משפחות חרדיות וחלק מהדת"ל דורשות מהדרין.
האם אפשר ברית באולם בלי כשרות?
כן, למשפחות חילוניות. זה לגיטימי, לעיתים זול וגמיש בתפריט. אל תבחרו בזה אם חלק מהאורחים לא יאכל.
האם מהדרין חובה בירושלים ובבני ברק?
לא חובה הלכתית לכל אחד, אבל הביקוש שם הוא למהדרין. אולם רבנות עלול להשאיר חלק מהאורחים בחוץ.
